האיסור על Kaspersky, המצב בישראל, והחלופות שכדאי להכיר
בספטמבר 2024 כמעט מיליון משתמשים בארצות הברית פתחו את המחשב וגילו שהאנטי וירוס ששילמו עליו התחלף מעצמו לתוכנה אחרת בשם UltraAV. אף אחד מהם לא לחץ על “התקן”.
מחפשים חלופה? בהשוואת אנטי וירוס מומלץ 2026 ריכזנו למי מתאימה כל תוכנה.
זה היה הפרק האחרון בסיפור שהתחיל הרבה קודם, וזה גם הרגע שבו השאלה “האם מותר להשתמש ב-Kaspersky” הפסיקה להיות תיאורטית. אנחנו מקבלים את השאלה הזאת בטלפון כמעט כל שבוע, בדרך כלל מלקוחות שיש להם רישיון בתוקף ולא ברור להם אם הם עושים משהו לא חוקי או פשוט נלחצים סתם.
אז הנה התשובה המלאה, בלי פאניקה ובלי פוליטיקה, עם מה שצריך כדי להחליט מה עושים עם המחשב הביתי או העסקי שלכם.
- מי עומדת מאחורי Kaspersky ולמה המיקום הגאוגרפי הפך לבעיה רגולטורית
- מה קרה בפועל בארצות הברית וכיצד זה השפיע על משתמשים
- האם השימוש בתוכנה חוקי בישראל, ולמה ארגונים מסירים אותה בכל זאת
- טבלת התאמה לחלופות לפי סוג משתמש, מהבית ועד עסק
- איך מחליפים אנטי וירוס בבטחה בלי חלון חשיפה
תוכן עניינים
מוצרים נבחרים
מי עומדת מאחורי Kaspersky ולמה המיקום הגאוגרפי הפך לבעיה
חברת Kaspersky היא חברת אבטחת סייבר בינלאומית שנוסדה במוסקבה בשנת 1997 על ידי יוג’ין קספרסקי, מהנדס שהתמחה בקריפטוגרפיה והתחיל לנתח וירוסים עוד בשנות השמונים המאוחרות.
החברה גדלה לאחת מארבע חברות האנטי וירוס הגדולות בעולם, עם מאות מיליוני משתמשים פרטיים ועשרות אלפי לקוחות עסקיים. המוצרים הביתיים שלה עברו מיתוג מחדש והיום הם נמכרים כ-Standard, Plus ו-Premium במקום השמות הישנים Anti-Virus ו-Total Security.
מבחינה טכנולוגית אף אחד לא באמת חלק על האיכות. במשך שנים משתמשים בישראל הסתמכו על מדריכי התקנה פשוטים כדי להעלות את התוכנה על ווינדוס, מק ואנדרואיד, וזה עבד יפה. הבעיה לא הייתה בקוד, היא הייתה במפה.
העברת השרתים לשוויץ לא פתרה את השאלה המרכזית
החברה השיקה יוזמת שקיפות גלובלית והעבירה את עיבוד הנתונים של משתמשים אירופאים לשרתים בציריך שבשווייץ. במקביל נפתחו מרכזי שקיפות שבהם ממשלות ולקוחות ארגוניים יכולים לעבור על קוד המקור ועל תהליכי הבנייה של העדכונים.
זו הייתה מחווה רצינית, ובכל זאת היא לא סגרה את הפינה. מרכזי הפיתוח המרכזיים והצוותים ההנדסיים נשארו ברוסיה, וכך גם ההנהלה הבכירה. רגולטורים במערב טענו שהעברת שרתים לא משנה את השאלה המשפטית האמיתית, לאיזו מדינה כפופים האנשים שכותבים את הקוד ומחזיקים במפתחות החתימה.
מה קרה בפועל בארצות הברית ומתי
משרד המסחר האמריקאי פרסם החלטה סופית שאסרה על מכירת מוצרי Kaspersky בארצות הברית. האיסור נכנס לתוקף בשלבים. מכירות ומכירות חוזרות נעצרו תחילה, ואספקת עדכוני חתימות ותמיכה נחסמה בשלב מאוחר יותר באותה שנה.
במקביל נוספו בכירים בחברה לרשימת הגורמים המוגבלים, והחברה הודיעה על סגירת הפעילות שלה בשוק האמריקאי. משם הגיע גם אותו מעבר אוטומטי ל-UltraAV שהפתיע את הלקוחות.
מי שעקב לא הופתע. כבר שנים קודם משרד המולדת האמריקאי הורה לסלק את התוכנה ממחשבי הסוכנויות הפדרליות, ובריטניה פרסמה המלצה דומה למשרדי ממשלה שמטפלים במידע ביטחוני. האיסור המאוחר יותר היה הרחבה של קו שהתחיל שנים קודם.
החוק הרוסי שנמצא בלב הטענה
הטענה המרכזית של הרגולטורים לא נגעה לאיכות המוצר, היא נגעה לחקיקה. חוקי הסייבר ברוסיה מחייבים ספקי שירותים מקומיים לשתף פעולה עם רשויות הביטחון ולהעביר מידע כשמתקבלת דרישה מוסמכת, ולעיתים גם לשמור על סודיות הדרישה עצמה.
מכאן נולד עקרון הזהירות המונעת. קובעי מדיניות לא שאלו “האם החברה עשתה משהו רע”, הם שאלו “מה יקרה אם ביום מן הימים תגיע דרישה כזאת, ומה תהיה היכולת של החברה לסרב”.
למה דווקא תוכנת אבטחה ולא כל אפליקציה אחרת
תוכנת הגנה מתקינה דרייברים ברמת הליבה של מערכת ההפעלה, קוראת כל קובץ בדיסק כולל מסמכים אישיים וארנקי סיסמאות, ומקבלת הרשאות שאפילו מנהל המערכת לא תמיד מקבל.
רוב מנועי האבטחה המודרניים מעלים קבצים חשודים לענן לניתוח. מסמך שנראה למנוע כמו איום עלול לעזוב את המחשב באופן לגיטימי, לפי התנאים שאישרתם בהתקנה. וכדי לסרוק תעבורה מוצפנת, תוכנות רבות מתקינות תעודת שורש מקומית ומפענחות את תעבורת ה-HTTPS שלכם בדרך.
האם מישהו הוכיח ריגול בפועל
לא פורסמה עד היום הוכחה טכנולוגית ציבורית וחותכת לכך שבמוצרי Kaspersky הוטמעה דלת אחורית מכוונת לטובת גורם ממשלתי. המקרה המפורסם ביותר נוגע לקבלן משנה שהחזיק כלי פריצה מסווגים במחשב הביתי שלו, וקבצים מהמחשב נאספו על ידי מנגנון הענן של התוכנה בזמן ניתוח שגרתי של קובץ חשוד.
מפת המגבלות בעולם, מי אסר ועל מי
הבלבול הכי גדול נובע מכך שמערבבים שני דברים שונים. יש מדינות שאסרו על מכירה בשוק כולו, ויש מדינות שרק הוציאו את התוכנה ממחשבי הממשלה. ההבדל בין השניים עצום מבחינת המשתמש הפרטי.
| מדינה | סוג ההגבלה | על מי חל בפועל |
|---|---|---|
| ארצות הברית | הסרה ממחשבי הממשל הפדרלי | סוכנויות פדרליות בלבד |
| ארצות הברית | איסור מכירה, עדכונים ותמיכה | כלל השוק, כולל משתמשים פרטיים |
| בריטניה | המלצת גוף הסייבר הלאומי | משרדי ממשלה ומידע רגיש |
| הולנד | הוצאה הדרגתית ממערכות ממשלה | מגזר ציבורי |
| גרמניה | אזהרה רשמית של רשות הסייבר | המלצה רחבה, בלי איסור מכירה |
| קנדה | הסרה ממכשירים ניידים ממשלתיים | עובדי ממשלה |
| ישראל | אין איסור חוקי על המגזר הפרטי | מדיניות פנימית בארגונים |
אז האם מותר להשתמש ב-Kaspersky בישראל
מותר. אין בישראל חוק שאוסר על אזרח פרטי להתקין את התוכנה, אין עבירה פלילית בהחזקת רישיון, ואף אחד לא הולך להגיע אליכם הביתה בגלל אנטי וירוס.
מה שכן קיים זו מדיניות. גופים ביטחוניים, חברות תעשייה שעובדות מול לקוחות בארצות הברית ובאירופה, וארגונים שמחזיקים תקני אבטחת מידע, בוחרים ביוזמתם להסיר את התוכנה מכל נקודות הקצה, כי שאלון הספקים שהם ממלאים ללקוח האמריקאי כולל שורה שמבקשת לאשר שאין במערך תוכנה שמקורה ברוסיה.
המשמעות המעשית פשוטה. משתמש ביתי בישראל נמצא במצב חוקי מלא. עסק שמספק שירות לגורם ביטחוני או ללקוח בחו”ל כבר משחק במגרש אחר, וכדאי לו לבדוק את הנושא לפני המכרז הבא ולא אחריו.
למה ארגונים ישראליים מסירים גם בלי חוק שמחייב
שלושה נימוקים חוזרים אצל מנהלי IT, וכולם כלכליים ולא אידאולוגיים. הראשון הוא תאימות, תקנים כמו ISO 27001 מחייבים מיפוי שרשרת אספקה, ותוכנה שמופיעה ברשימות הגבלה יוצרת ממצא שצריך להסביר בכל ביקורת. השני הוא ביטוח סייבר, שכן חלק מהמבטחים שואלים על ספקי ההגנה בשימוש. השלישי הוא רציפות תמיכה, ברגע שהחברה יצאה משוק שלם, מנהל מערכות שואל איך תיראה רציפות התמיכה בעוד כמה שנים.
שלוש טעויות שעולות כסף ברגע שמחליטים להחליף
- הסרה דרך “הוספה או הסרה של תוכניות” בלבד, בלי כלי ההסרה הרשמי, עלולה להשאיר דרייברים ברמת הליבה שגורמים למסך כחול בהתקנה הבאה.
- התקנת החלופה לפני הסרת הישנה, מה שיוצר שתי תוכנות שסורקות אותו קובץ במקביל ומאטות את המחשב.
- חיפוש מפתח הפעלה חינם באתרי צד שלישי, שמוביל בדיוק להתקנת האיום שניסיתם למנוע. רישיון מקורי ממקור מוסמך עולה פחות משעת עבודה של טכנאי ומגיע תוך דקות למייל.
כמה זה באמת מסוכן לכם, ולא למשרד ההגנה האמריקאי
אם אתם משתמש ביתי בישראל שגולש, עובד בוורד ומשחק, רמת הסיכון האישית שלכם שונה לחלוטין מזו של סוכנות ממשלתית. תרחיש שבו מדינה מפעילה יכולת יקרה וחד פעמית כדי לקרוא את גיליון ההוצאות שלכם הוא לא תרחיש מציאותי.
הסיכון האמיתי שלכם משעמם הרבה יותר. תוכנת הגנה שווה בדיוק כמו העדכון האחרון שהיא קיבלה. מנוע מצוין בלי חתימות עדכניות הוא קישוט על שולחן העבודה, וכשחברה נסוגה משווקים שלמים אתם מהמרים על רציפות אספקה לטווח ארוך.
איזו חלופה מתאימה לכם, טבלת התאמה לפי סוג משתמש
אין תשובה אחת. גיימר שמפחד מירידת FPS צריך משהו אחר ממנהלת משרד רואי חשבון עם עשרות עמדות ומידע פיננסי של לקוחות. חלופות טובות קיימות בכל קטגוריה, ורובן מגיעות מחברות שפועלות תחת רגולציה מערבית שקופה.
| פרופיל משתמש | מה חשוב | סוג הפתרון |
|---|---|---|
| משתמש ביתי בסיסי | הגנה שוטפת בלי התעסקות | אנטי וירוס ענן למכשיר אחד |
| משפחה עם כמה מכשירים | ווינדוס, מק ואנדרואיד ברישיון אחד | חבילת אבטחה מרובת מכשירים |
| גיימר | אפס פגיעה בביצועים | מנוע קל עם מצב משחק |
| עסק קטן | ניהול מרכזי והגנה על שרת קבצים | חבילה עסקית עם קונסולה |
| ארגון גדול | חקירה, תיעוד ותאימות לתקנים | פתרון EDR מנוהל |
הגנה מבוססת ענן למשתמש הביתי ולגיימרים
מנועי הגנה מודרניים העבירו את רוב העבודה הכבדה לענן. הסוכן שיושב אצלכם שולח טביעת אצבע של קובץ חשוד ומקבל תשובה תוך מילישניות מרשת שמנתחת מיליוני דגימות ביום, מה שמתבטא בעדכוני איומים בזמן אמת ובעומס נמוך משמעותית על המעבד והדיסק. גיימרים ירגישו את זה בסריקות שלא קופצות באמצע קרב.
EDR לעסקים, ולמה זה לא סתם אנטי וירוס יקר
אנטי וירוס קלאסי שואל “האם הקובץ הזה מוכר לי כרע”. EDR שואל “האם ההתנהגות הזאת הגיונית”. כשמסמך וורד פותח פתאום תהליך שמתחבר לכתובת בחו”ל ומתחיל להצפין קבצים בכונן הרשת, מערכת EDR מזהה את הרצף, עוצרת אותו ומבודדת את התחנה מהרשת. לעסק זה קריטי בגלל איום הכופר ובגלל דרישות תאימות מול לקוחות ורגולטורים.
חמישה דברים לבדוק לפני שאתם משלמים על הגנה חדשה
- שיפוט חיצוני, בדקו את הציונים במעבדות בדיקה עצמאיות בהגנה, ביצועים ושימושיות.
- מיקום השרתים ורגולציית הפרטיות שהחברה פועלת תחתיה.
- משקל התוכנה על זמן העלייה ועל הסריקה הראשונה בחומרה הקיימת שלכם.
- תמיכה בעברית עם מענה אנושי כשמשהו נתקע באקטיבציה.
- תאימות מלאה לכל המערכות שאתם מריצים, כולל מק, אנדרואיד ו-iOS.
ככה מחליפים אנטי וירוס בלי להישאר חשופים לרגע
כלל הברזל הוא שאסור שתהיינה שתי תוכנות אבטחה פעילות במקביל, ואסור גם שיהיו אפס. החלון שבין ההסרה להתקנה הוא בדיוק הזמן שבו מחשב נדבק. לכן קונים את הרישיון החדש מראש, מורידים את קובץ ההתקנה, ורק אז מסירים את הישן.
הסרה מלאה של התוכנה הישנה
קודם יוצרים נקודת שחזור, ואז מסירים דרך כלי ההסרה הרשמי של היצרן, שמנקה דרייברים ומפתחות רישום שנשארים אחרי הסרה רגילה. את הכלי מורידים מאתר היצרן בלבד. לבסוף מאתחלים את המחשב לפני שממשיכים, כי חצי מהתקלות בהתקנה הבאה נולדות בדיוק בשלב הזה.
התקנה, אקטיבציה וסריקה ראשונה
מתקינים מקובץ שמורידים מהאתר הרשמי, מזינים את מפתח הרישיון שמגיע למייל תוך דקות מרגע התשלום, ומריצים סריקה מלאה ראשונה שיכולה לקחת בין עשרים דקות לשעתיים תלוי בגודל הדיסק.
מוצרים נוספים שכדאי להכיר
שאלות ותשובות
אם אתם משתמשים ביתיים עם רישיון בתוקף, אין סיבה לרוץ הלילה למחוק הכל, פשוט תתכננו את המעבר בשקט. אם אתם עסק שעובד מול לקוחות בחו”ל, כדאי לעשות את המעבר לפני הביקורת הבאה ולא אחריה. ובכל מקרה, אל תישארו בלי הגנה פעילה ואל תחפשו מפתחות חינם ברשת.